השכלה גבוהה עודפת בישראל

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
השכלה גבוהה בישראל

בישראל וברחבי העולם המערבי קיימת תופעה שנקראת השכלה גבוהה עודפת. תופעה זו נגרמת מכך ששיעור האקדמאים בקרב האוכלוסייה בגילאי העבודה הוא גבוה יותר מכמות העבודות במשק שבהן נדרשת השכלה שכזו. הדבר יוצר מצב שבו ישנם בוגרי אוניברסיטאות רבים שעובדים בעבודה שאינה קשורה לתחום לימודיהם, אינה בהכרח דורשת השכלה אקדמית וגם רמת השכר שבה אינה מתאימה לרמת השכר שאקדמאים בוגרי תואר מצפים לה.

נתונים על השכלה גבוהה עודפת בישראל

מבחינה סטטיסטית, רמת ההשכלה של הישראלים גדלה באופן משמעותי בעשורים האחרונים. גידול זה בא לידי ביטוי גם במספר שנות הלימוד הממוצע וגם במספר התושבים שהם בוגרים של לימודים אקדמיים. לתופעה הזו יש כמה סיבות עיקריות. ראשית, קיימת מדיניות ממשלתית בישראל של עידוד לימודים גבוהים. המדיניות הזו, שהתחילה בעיקר בתחילת שנות ה-90, נבעה מהרחבה של היצע מוסדות הלימוד האקדמיים ברחבי הארץ, וגם כתוצאה מהגדלה משמעותית של תקצוב המוסדות האקדמיים השונים.

ההנחה של יוצרי מדיניות זו הייתה כי עידוד של השכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה תעודד צמיחה כלכלית, וגם תסייע לצמצם פערים כלכליים וחברתיים בין שכבות שונות ובין תושבי הפריפריה לתושבי מרכז הארץ. המדיניות הזו אכן נשאה פרי מבחינת הגידול ברמת ההשכלה בישראל, אך היא לא תרמה באותה מידה לצמיחה, כפי שקיוו מראש. מדינת ישראל אכן הפכה להיות אחת המדינות המשכילות בעולם המערבי ובעולם בכלל, אך למרות זאת – הפריון של המדינה כתוצאה מעבודה אינו גבוה באותה המידה.

חלק מהתהליך הזה נגרם בעקבות העובדה שבמקביל לצמיחה ברמת ההשכלה, לא חלה צמיחה מקבילה ברמת הביקוש לעובדים שהם אקדמאים בשוק העבודה. לכן, נוצר מצב שבו ישנם בוגרי אקדמיה רבים שעובדים בתחומים שכלל אינם דורשים את רמת ההשכלה שהם מחזיקים בה.

ההשלכות האישיות של תופעת ההשכלה העודפת

לתופעת ההשכלה הגבוהה העודפת יש השלכות רבות, גם במישור האישי וגם במישור הלאומי. מבחינה אישית, צעירים רבים מרגישים מחויבות ללמוד לימודי השכלה גבוהה, גם אם יש להם תחומי עניין אחרים, או שהיו יכולים להשתלב בשלב מוקדם יותר בחייהם בשוק העבודה. לימודים אלה עולים להם לא מעט, וגם לוקחים כמה שנים. אם לוקחים בחשבון את העובדה שצעירים רבים נאלצים לעבוד לפני תקופת הלימודים כדי לממן את התואר – נוצר בפועל עיכוב של כמה שנים במועד ההשתלבות שלהם בשוק העבודה. אם לא היה הכרח חברתי ללמוד לתואר, צעירים רבים היו יכולים להשתלב בשוק העבודה בשלב מוקדם בהרבה.

השלכה נוספת של התופעה היא שרבים מאותם בוגרי השכלה גבוהה נתקלים בקושי למצוא משרה שמתאימה להם, לאחר תקופת הלימודים. מצב זה יוצר תסכול רב, שחלקו נגרר עוד מתקופת הלימודים לתואר שלא עניין אותם והם עשו כי היו “מוכרחים”. גם כאשר הם מוצאים עבודה, במקרים רבים הם מגלים כי כלל לא היו זקוקים לתואר אקדמי כדי לעבוד באותה העבודה.

ההשלכות הציבוריות של התופעה

גם במישור הציבורי, ישנן השלכות רבות לעובדה כי קיימת השכלה גבוהה עודפת רבה בישראל. ראשית, המדיניות הממשלתית של עידוד ההשכלה הגבוהה עלתה למשלם המיסים כסף רב, ותקציבים גדולים מאוד הוקדשו למטרה זו. מכיוון שבפועל, הצמיחה ברמת ההשכלה לא תרמה מאוד לצמיחה במדינה או לצמצום פערים, ניתן לומר שהקצאת הכספים הגדולה הזו לא הייתה רווחית ולא הייתה בהכרח נחוצה. את התקציבים שהוקדשו לעידוד ההשכלה, על ידי הפניית כסף רב למערך ההשכלה הגבוהה, היה ניתן לנצל בדרכים רבות אחרות. ייתכן והיה ניתן לגרום לצמיחה נוספת במשק באמצעות תקצוב של פרויקטים אחרים, ולא באמצעות תקצוב עודף של מערכת ההשכלה הגבוהה.

בנוסף לכך, נוצר מצב, במישור הציבורי והלאומי, שבו צעירים רבים מחפשים עבודה בתחומים שאינם מספיק נדרשים, ואילו תחומים נדרשים שאינם דורשים תואר אקדמי נהנים מפחות היצע של כוח אדם איכותי. זאת מכיוון שאין איזון בין רמת ההשכלה הנדרשת עבור תחום עיסוק מסוים, לבין כמות בוגרי האקדמיה הרבים שמחפשים עבודה. 

המלצות של מומחים שניתנו כדי להביא לצמצום התופעה

בישראל כיום ישנו עיסוק לא מועט בתופעת ההשכלה הגבוהה העודפת. מחקרים שונים שפורסמו עסקו בתופעה הזו, ומומחים לא מעטים נתנו המלצות לגורמי התכנון במדינה כיצד ניתן לצמצם את התופעה. ההמלצות עוסקות בעיקר בהקטנת התקציבים שמיועדים למוסדות ההשכלה הגבוהה, ובייחוד בתחומי לימוד שבהם השכר לבוגרים האקדמאים לא יהיה גבוה יותר באופן משמעותי, בתום לימודיהם.

בנוסף לכך, ישנן הצעות שנוגעות לכך כי מידע אודות רמות השכר הצפויות במקצועות מסוימים יהיה גלוי וזמין בפני צעירים, בטרם הם מתחילים ללמוד. בנוסף לכך, קיימת המלצה להפנות יותר תקציבים לתחומים של הכשרה מקצועית שאינה אקדמית.

ההמלצות האלה יכולות להביא למצב שבו יש התאמה רבה יותר בין אחוז האקדמאים בשוק העבודה לבין כמות המשרות בפועל שאכן נדרשת בהן השכלה אקדמית רלוונטית. כך תצומצם תופעת ההשכלה הגבוהה העודפת לפחות באופן חלקי, דבר שלו יש יתרונות גם במישור הפרט וגם במישור החברתי והכלכלי הלאומי במדינה.   

לקבלת מידע ללימודים

אהבת את הפוסט? שתף עם חבריך

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
וואצאפ
שיתוף ב email
אימייל

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך