ניתן להגדיר סחר בצורה פשוטה ביותר כהחלפה של סחורה או תמורת דבר שווה ערך. כל סטודנט להנדסאי תעשיה וניהול לוגיסטיקה מחוייב לעבור מבחן מהט בייבוא ייצוא וסחר בינלאומי.
הסחר מלווה את האנושות כמעט מראשיתה ולסחר בינלאומי ישנם המון יתרונות. פירטתי כאן את הגורמים המעורבים ואלה המטפלים בייבא ייצוא.
היצואן והיבואן, בבואם לבצע פעילות יבוא ייצוא באים בקשר עם שורה של גורמים מסוגים שונים:
הגורמים בסחר המטפלים באספקטים הלוגיסטיים:
מוביל (Carrier) – המוביל הוא הבעלים של כלי ההובלה הבינלאומי. אוניה או מטוס. על פי רוב המוביל לא נמצא בקשר עם היבואן/היצואן, לצורך זה הם ממנים סוכנים שתפקידם לייצג אותם.
סוכן אוניה – סוכן אוניה הוא גוף אשר מתמנה על ידי המובילים הימיים בנמלי הפקידה שלהם.
נמל ומעבר גבול – הנמלים משרתים גם את היבואן וגם את היצואן. נמלי היצוא מקבלים את המטענים ודואגים להטענת הסחורה לכלי ההובלה.
מסוף עורפי – הוא נמל זעיר הממוקם בדרך כלל קרוב לנמל ומופעל באמצעות חברות פרטיות המורשות על ידי רשויות המכס. המסוף מעניק שירותי יבוא/יצוא ובעיקר המכלה או ריקון מכולות.
סוכן מכס/עמיל מכס – אדם העושה פעולת מכס עבור היבואן/היצואן, הוא רשום בפנקס סוכני המכס ומוסמך על ידי מנהל המכס לעסוק בפעולות המכס.
משלח בינלאומי – אחת החוליות המקשרות בין היצואן והיבואן למוביל העיקרי. המשלח הבינלאומי דואג שהמטען יועבר בכלי התחבורה הנכון במועד הרצוי וליעד הנכון.
חברת בלדרות (Courier) – חברה להובלת מטענים באוויר או מטענים קטנים דחופים כגון מעטפות או מטענים קלים.
מחסן ערובה/רישוי – מחסן שבו ניתן לאחסן סחורות החייבות במכס ללא תשלום מוקדם של המכס. את המכס יש לשלם רק אם הצואה הסחורה מהמחסן לתצרוכת מקומית.
רשות המסים – מנהל המכס והמע"מ מופקד על גביית מיסים עקיפים – מכס, מע"מ, מס קניה והיטלים על יבוא ויצוא ועל אכיפת דיני יבוא יצוא במדינת ישראל.
הגורמים המטפלים באספקטים הכספיים:
המערכת הבנקאית – לבנק יש מספר תפקידים במערכת סחר חוץ. הבנק מהווה את המנגנון דרכו עוברים המסמכים מחד והתשלום מאידך (באמצעות אשראי דקומנטרי ומסמכים לגוביינא). בנוסף לכך הבנק מטפל במימון ומתן ערבויות לעסקאות סחר בינלאומי.
חברת ביטוח – חברה המוכנה לקבל על עצמה את הסיכונים הכרוכים בהובלת הטובין מנקודת הקבלה עד ליעד כפי שנקבע ובהתאם לתנאי הפוליסה בביטוח הימי.
חברה לביטוח סיכוני סחר חוץ – להבדיל מחברת ביטוח רגילה המבטחת אירועים ביטוחיים הקשורים למטען עצמו, מטרת חברה המבטחת סיכוני סחר חוץ היא להבטיח את קבלת התמורה בגין היצוא. הסיכונים המכוסים ע"י חברה שכזו הם סיכונים מסחריים כגגון: פשיטת רגל של היבואן, אי תשלום תוך זמן שנקבע בפוליסה וכיו"ב. או סיכונים מדיניים וכלכליים: מלחמה או הפיכה בארץ היבואן.
גורמי בדיקה ואישור בסחר בינלאומי
משרדי ממשלה – ייתכנו מצבים בהם על מנת לבצע ייצוא יצרכו היבואן או היצואן לקבל אישורים מתאימים ממשרדים ממשלתיים על מנת לבצע את היבוא או היצוא. לדוגמא: על מנת לייבא מכשירי טלפון סלולאריים יש צורך באישור משרד התקשורת.
חברות בדיקה והשגחה – חברות שעוסקות בהשגחה ופיקוח על מטענים, לצורך קביעת כמויות, איכותיות והתאמה לתקן, חוזה או מפרט.
מכון התקנים הישראלי – תאגיד ממלכתי הפועל על פי סמכויות שמעניק לו חוק התקנים משנת 1953 ומטרותיו הן הכנת תקנים חדשים והבטחת איכותם של מוצרים.
משגיחי כשרות – אחראים על מתן תעודות כשרות למזון מיוצא או מיובא.
שלטונות המכס – תפקידים בין היתר לערוך בדיקות שונות למשלוחי יבוא ויצוא.
קובעי מדיניות בסחר בינלאומי
ממשלה ומחוקקים – משרדי הממשלה השונים קובעים במידה רבה את התפתחותו של סחר בינלאומי, הם יכולים לקבוע מכסות יבוא ויצוא, מתן רישיונות, לקבוע את גובה מסי היבוא, לעודד ולסבסד יצוא.
בנק ישראל – הבנק שאחראי על גובה הרבית במשק משפיע בעקיפין על שערי המט"ח.
גופים וארגונים בינלאומיים:
- לשכת המסחר הבינלאומית ICC – קובעת חלק ניכר מהכללים לניהול עסקאות בינלאומיות חברים בה כ130 מדינות.
- ארגון הסחר העולמי WTO – תפקידו הוא טיפול בחוקי הסחר בין המדינות, להקל על זרימת הסחר בעולם ע"י עידוד המדינות להפחית את מיסי היבוא, לצמצם את השפעת מכסות היבוא עד ביטולן, הגנה על קניין רוחני והעדר אפליה במכרזים בינלאומיים. בנוסף לארגון הסחר העולמי יש מנגנון ליישוב סכסוכים בין המדינות החברות בו.
- האו"ם UN – מנסח אמנות בתחום הסחר.
גורמי סיוע נוספים
המכון הישראלי ליצוא ושיתוף פעולה בינלאומי – מטרת המכון היא להביא להגדלת המכירות של חברות ישראליות בשוק הבינלאומי, ולהגדיל את הייצוא.
איגוד לשכת המסחר – גוף ציבורי בלתי תלוי הפועל כמלכ"ר למען קידום האינטרסים העסקיים של חבריו ושל המגזר העסקי כולו.
לשכות מסחר דו לאומיות – טיפול בסחר בין ישראל למדינות אחרות ברחבי העולם.
שגרירויות ונספחים מסחריים – תפקידים של הנספחים הכלכליים הוא לקדם את היצוא של מדינותיהם.
אקדמיה ובתי משפט – אלה יוצרים את הבסיס העיוני מקצועי לפעילות סחר חוץ. הם מפרסמים פסקי דין, מאמרים, ספרים ומחקרים.
חברות סחר וחברות יצוא – חברות המסייעות ליצואנים לחדור לשווקי חוץ.
יועצים פרטיים – אנשי מקצוע העוסקים בייעוץ ליבואנים וליצואנים בתחומים תפעוליים, שיווקיים, פיננסיים.